ווטאירפול הנדסה בע"מ נ' L-3

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
16051-05-10
28.7.2011
בפני :
אבי זמיר

- נגד -
:
ווטאירפול הנדסה בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד לוי ופוליאקוב
:
אלול טכנולוגיות בע"מ
החלטה

החלטה

לפניי מספר בקשות: בקשת הנתבעת 1 למחיקת כתב התביעה בשל טענות עובדתיות חלופיות, אשר לטענתה, נכללו בה; בקשת הנתבעת 1 לפיצול הדיון בין סוגיית החבות לסוגיית הנזק; בקשת התובעת למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ומתן תשובות לשאלון.

רקע עובדתי וטענות התביעה

על פי כתב התביעה, התובעת היא חברה הרשומה בישראל, העוסקת, בין היתר, בשיווק, מכירה ומתן שירות לרשתות ניטור זיהום אוויר, מערכות בטחוניות וציוד מדעי, תעשייתי ורפואי. הנתבעת 1 היא קונצרן בינלאומי בעל נציגויות מדינתיות, אשר עסק בתקופה הרלוונטית בייצור ומתן שירותים שונים בתחום הבטחון והתעופה ובכלל זאת, באחזקה ותעופה של מטוסים ובייצור תעשייתי לתחום הבטחון, והיא ספק מרכזי למוצרים ולשירותים לבטחון פנים. הנתבעת 2 עוסקת בתקופה הרלוונטית בפיתוח עסקי, שיווק, מכירה וייעוץ לחברות לייצור מערכות בתחומי בטחון, תעופה, חלל ואוויר, ובמסגרת פעילותה העסקית, היא פועלת כנציגה, סוכנת, מפיצה ומשווקת של מוצרי הנתבעת 1.

התובעת טוענת, כי למיטב ידיעתה, הנתבעת 2 הקימה בשנת 1979 את חברת אלטל טכנולוגיסטיקה בע"מ, לצורך אספקת פתרונות ושירותים טכנולוגיים ולוגיסטיים לשוק הבטחוני והמוסדי. בתחילת שנות ה- 90 התקשרה התובעת עם חברת EG&G Astrophysics , חברה בינלאומית שעסקה, בתקופה הרלוונטית, בין היתר, בייצור ומכירה של ציוד בטחוני, בהסכם לפיו תפעל התובעת כנציגה והמשווקת הרשמית בישראל למערכות שיקוף קונבנציונאליות של חברת EG&G. התובעת טוענת, כי למיטב ידיעתה, עברה חברת EG&G מספר התמזגויות, ובעקבות מיזוג שנערך בשנת 2000 או בסמוך לכך, שונה שמה ל- Perkin Elmer Security, אשר באה במקומה של חברת EG&G, בכל הנוגע להסכם או להתקשרות העסקית עם התובעת, כנציגה הרשמית והבלעדית של המוצר בישראל.

על פי הנטען, לאחר רכישת חברת Perkin Elmer Security בשנת 2002, ובמשך כשנתיים נוספות, המשיכה מערכת היחסים המסחרית בין התובעת לנתבעת 1, וביום 14/11/03 רכשה התובעת מהנתבעת 1 שתי מכונות שיקוף חדשות.

התובעת טוענת, כי במשך שנות פעילותה היא פעלה בדרכים שונות להפצת המוצר בישראל, ובין היתר, על דרך לובינג, מתן תמיכה טכנית ולוגיסטית, מתן ערבות, הזמנת מוצרים ורכישת מלאי חלקי חילוף מהנתבעת 1, והודות לפעילותה ואסטרטגיית השיווק שלה, הלקוחות המשיכו לרכוש את המוצר.

על פי הנטען, בסמוך לתחילת שנת 2004, נערכה, ביוזמת הנתבעת 2, פגישה עם התובעת, בטענה שברצונה של הנתבעת 2 לבחון אפשרות לשיתוף פעולה עסקי, בעוד שכוונתה של הנתבעת 2 לא היתה אלא לדלות מידע עסקי לגבי המוצר והפצתו בארץ, אשר סייע לה במשא ומתן שניהלה אותה עת עם הנתבעת 1.

סמוך לאחר מכן, זומנה התובעת לפגישה נוספת בנוכחות נציגי הנתבעת 1 והנתבעת 2 , במסגרתה נודע לה, כי הנתבעת 1 החליטה לסיים את ההתקשרות עם התובעת באופן מיידי מרגע מסירת ההודעה. בנוסף, ניתנה לתובעת הודעה על כך שהנתבעת 1 מינתה את הנתבעת 2 לנציגתה הרשמית והבלעדית בישראל בכל הנוגע להפצת המוצר, ובין היתר, מנעה מהתובעת למכור או לשווק את המלאי או ליתן ללקוחות שירותים לגבי המוצר.

במהלך הפגישה או במועד הסמוך לה, הסכימו הצדדים על תקופת ביניים במהלכה יפעלו לסיום ההתקשרות, וכי בכפוף להסכמי השירות הקיימים בין התובעת לבין לקוחותיה בישראל, תמשיך התובעת לשאת במלוא התחייבויותיה כלפי הלקוחות.

בנוסף, הוסכם כי במהלך תקופת הביניים, הנתבעת 2 תהא מחויבת לרכוש חלקי חילוף, ככל שתזדקק להם, אך ורק מתוך המלאי שנותר בידי התובעת, ולא מהנתבעת 1; לאחר שהפעילות תועבר מהתובעת לנתבעת 2 , רשאית היא להמשיך ולרכוש, ממלאי החלקים של התובעת, חלקי חילוף נחוצים; בגין יתרת המלאי, שלא תירכש על ידי הנתבעת 2 בתוך פרק זמן של שנתיים, תשלם הנתבעת 1 את שווי המלאי והתובעת תפוצה על המלאי על ידי הנתבעת 1.

בין הצדדים הוסכם, על פי הנטען, כי בכל מקרה, באחריותה של הנתבעת 1 לרכוש בחזרה את יתרת המלאי ולהבטיח שהתובעת לא תיוותר עם חלקי חילוף ללא תשלום מלא או שיפוי בגינם.

לאחר מכן, התברר, כי הנתבעת 1 עיכבה את הודעתה על סיום ההתקשרות תקופה ארוכה מאז החלטתה לשווק את מוצריה באמצעות הנתבעת 2, ולא הודיעה לתובעת על כך.

ביום 14/4/04 הפנתה הנתבעת 1 הודעה לתובעת בדבר בטלות כל הסכם ביניהן.

ביום 15/4/04 הפנתה התובעת למר ריצ'רד מייארוף מכתב ובו נדרשה התייחסותו לנושאים שונים וביניהם, תשלום בסך 156,946$ בגין התחשבנות שוטפת בין הנתבעת 1 לתובעת; רכישה חוזרת של חלקי החילוף המצויים ברשות התובעת; פיצוי כספי בגין מלוא הסכמי השירות שנחתמו והוארכו במהלך השנים; פיצוי כספי בגין שיווק המוצר בישראל.

התובעת טוענת, כי למרות משא ומתן שהתנהל במשך תקופה מסויימת, לא התגבשו הסכמות כלשהן בין הצדדים באשר לאופן ההתחשבנות. בהתאם לכך, טוענת התובעת, כי הנתבעת 1 מחוייבת לפצות את התובעת בגין תמורת המלאי שלא נרכש.

התובעת עותרת לחייב את הנתבעות בתשלום סכום של 5,078,053 ₪, בגין מלאי חלקי החילוף שנותר, אחזקתו ואחסונו.

בקשה למחיקת התביעה

הנתבעת 1 עותרת להורות על מחיקת התביעה בשל טענות עובדתיות חלופיות הנכללות בו, בניגוד לתקנה 72(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"). הנתבעת 1 מפרטת בבקשתה את הסעיפים בכתב התביעה שבהם, לטענתה, מופיעות טענות עובדתיות חלופיות. לחלופין, עותרת הנתבעת 1 להורות על תיקון התביעה באופן שלא יכלול טענות עובדתיות חלופיות כלשהן.

הנתבעת 2 הודיעה על הצטרפותה לבקשה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>